שיטת אייפק יעילה ביותר באבחון, טיפול ומניעה בבעיות הבאות:
אלרגיות שונות  |  בעיות עיכול  |  כאבי מחזור PMS  |  בעיות עור  |  כאבי בטן  |  בעיות פוריות  |  פטריות (כולל קנדידה)  |  דלקות מעיים  | התמכרויות שונות | צליאק |  קשיים וכשלים חיסוניים | עצירות / שלשולים  |  כאבי ראש ומיגרנות  |  מחלות אוטו-אימוניות  | דלקות מפרקים |  בעיות נשימה  |  יתר כולסטרול  | אסתמה  |  קשיי גדילה והתפתחות  |  קדחת השחת  |  חיידקים, נגיפים וטפילים  |  שפעות, הצטננויות ודלקות חוזרות  |  סינוסיטיס  |  נזלת ועיטושים  | בעיות גניקולוגיות  |  קשיים נפשיים, רגשיים והתנהגותיים שונים ועוד...

כל הזכויות לתכנים שמורות לסיגל ועדי שאנן  2015©          עיצוב: אורנה איילון - סטודיו 84 זברות

הפרעות קשב וריכוז - גישה טיפולית רב מערכתית

 

בשנים האחרונות המודעות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ADD/ADHD הולכת וצוברת הכרה ותאוצה וביחד איתן מתרבות הגישות הטיפוליות. לא אחת נתקלתי בהורים המתלבטים באיזה אופן ומהי הגישה המתאימה ביותר לעזור לילדיהם ולמשפחתם בכלל. בשיטת ,IPEC שמעצם היותה משלבת בין תורות המזרח הקדומות לטכניקות ולמדע המודרני, ניתן באמצעים פשוטים ולא פולשניים, להתאים את הגישה הטיפולית. ההתאמה נעשית באופן אישי לאותו המטופל נכון לאותו הזמן והמצב בהם הוא נתון, וללא התנגשות עם טיפולים אחרים, כולל טיפול רפואי.


מהו טיפול IPEC וכיצד מתבצע
הטיפול בשיטת IPEC נוקט בגישה רב מערכתית המתייחסת לאדם כמכלול של גוף ונפש אשר מתקיים תוך זרימה מתמדת של חומרים ואנרגיה בין כל אבריו וחלקיו. אי-נוחות, אלרגיה או מחלה נובעים מחסימה בזרימה זו. מטרת הטיפול היא לאתר את מוקדי החסימה הפיסית והנפשית ולשחררם, על-מנת לאפשר זרימה ואיזון בין כל מרכיבי האדם. איזון זה מאפשר בריאות, חיוניות ומיצוי היכולות האישיות.


מהלך הטיפול:
•איתור הרגישות והערכת הבעיה של הנבדק, מתבצעים על-ידי מבחן התנגדות שרירים, הלקוח מתורת הקינסיולוגיה היישומית. כל מחשבה, רגש או חומר, פנימי או חיצוני, שאינם טובים או נכונים לנו , יגרמו להחלשות השריר. לעומתם, מה שטוב ונכון לנו יחזק את השריר. באופן זה ניתן לעקוף קשיי ביטוי ומודעות. אני נוטה להסביר למטופלי, שהתקשורת באמצעות השריר עם חלקיו הלא מודעים של המוח, היא כמו השימוש במקלדת המחשב לצורך תקשורת עם הדיסק הקשיח. את הקשר בין שריר-מוח ניתן להסביר הן נוירולוגית והן אנרגטית.

•הטיפול יתבצע כנגד הגורמים המחלישים באמצעות עיסוי ומגע בנקודות השפעה המוכרות ברפואה הסינית ובטיפולים אנרגטיים נוספים.

•על-מנת לייצב ולחזק את תוצאות הטיפול ניתן (אם כי לא הכרחי) להיעזר בתמציות הומאופטיות ייחודיות ל-IPEC או בתמיכה תזונתית, שיכולה לכלול תוספי מזון.
•בעקבות האיבחון באמצעות בדיקה זו ניתן להפנות לטיפולים נוספים או טיפולים אחרים המתאימים ביותר לאותו מטופל נכון לאותו הזמן .

כדי להתאים את הטיפול באמצעות שיטת IPEC לבעיות קשב וריכוז יש להכיר היטב את המשמעויות וההיבטים של ADD/ADHD

הגדרת ADD/ADHD
גם בעידן טכנולוגיות ההדמיה המתקדמות מחד ושיטות התקשור החלופיות מאידך נשארו התשאול וההתבוננות כלי אבחון משמעותיים ורבי ערך. חשוב לציין שכל אחד מאיתנו עשוי למצוא עצמו באופן כזה או אחר עונה לחלק מהקריטריונים של ADD/ADHD בדרגה זו או אחרת. לכן, כל אחד מהאפיונים המוזכרים, נמדד בעוצמתו, תדירותו והישנותו בפרק זמן הגבוה מחצי שנה בה אין תסמינים קליניים או שינויים קליניים או קיצוניים אחרים.
על פי הסיווג של הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי DSM-4:
הגדרת הפרעת קשב וריכוז ADD חייבת לכלול לפחות 6 מאפיינים בקבוצה א´,המתקיימים רוב הזמן.
הגדרה בה מעורבת היפראקטיביות- ADHD כוללת 6 ממאפייני קבוצה א´ ולפחות 5-6 מאפיינים מקבוצה ב´, המתקיימים רוב הזמן.


קבוצה א´
1.חוסר תשומת לב לפרטים קטנים – " שגיאות טיפשיות".
2.קושי לשמור על טווח קשב במשחק, בלימודים וכדומה.
3.קושי להקשיב לאחרים.
4.קושי להשלים מטלות ולעקוב אחרי רצף הוראות – מתפרש כמרדנות.
5.קושי בארגון מטלות ועמידה בלוח זמנים.
6.סלידה מפעילויות הקשורות במאמץ מנטאלי.
7.נטייה לאיבוד חפצים, לרוב אלו הקשורים במטלות.
8.דעתו מוסחת בקלות.
9.שכחן.

קבוצה ב´:
1.מתקשה לשבת בשקט.
2.מבצע רוב הזמן פעולה מוטורית – ממולל בידיים, קופץ בכיסא.
3.מסתובב בחוסר שקט, רץ או מטפס.
4.קושי לעסוק בפעילות שקטה בעת הפנאי.
5.מתנהג כאילו מופעל על ידי מנוע.
6.דיבור ללא הפסקה.
אימפולסיביות.
7.קושי להמתין בתור.
8.פולט תשובות לפני סוף השאלה.
9.מפריע ומטריד אחרים.


ד"ר אמן, חוקר נוירולוג ופסיכיאטר ילדים, מרחיב הגדרות אלו עד כדי שישה סוגים של ADD. הגדרותיו כוללות את שני הסוגים המוזכרים ובנוסף אליהם עוד 4 סוגים הכוללים את הגדרת קבוצה א´ ביחד עם:
1. מיקוד יתר בתוספת דאגנות ומחשבות שליליות.
2. התפרצויות זעם עם מחשבות אפלות ופרקי ריחוף.
3. נטייה למצבי רוח קשים ואנרגיה נמוכה.
4. חיבור כל ההגדרות המוזכרות ביחד עם שינויים תכופים במצב הרוח.

כל אלו האחרונים תקפים בתנאי שנעשתה הבדלה ביניהם על-ידי קלינאי מומחה השולל תחלואה נלווית, כגון: הפרעות חרדה, תסמונת טורט, דיכאון ועוד.

הרקע המדעי
שיטות המחקר המתקדמות של הדמיה מוחית- תפקודית כמו fMRI ו- SPECT, ביחד עם הצלבת סימפטומים קליניים מול ממצאים ביוכימיים, מלמדים כי להפרעת קשב וריכוז רקע גנטי ונוירוביולוגי.
עמוק במרכז המוח מצוי הגנגיליון הבזאלי- BASAL GANGLIA- ((BG. ה -BG מאפשר פעילות תוך שילוב בין רגשות, מחשבות ותנועה כולל מוטוריקה עדינה. זו כנראה הסיבה לביטויים כגון: קפץ מהתרגשות , רעד מכעס , קפא מפחד ועוד. ל-BG קישורים רבים המשפיעים ומושפעים מחלקים עליונים יותר של המוח למשל קליפת המוח הפרהפרונטאלית – PREFRONTAL CORTEX-(PFC).
ל-PFC תפקיד מרכזי בכושר השיפוט, יכולת ניהול זמן, שליטה בדחפים, יכולת מילולית וביטוי רגשות. ה-PFC מאפשר התמדה במשימה על-ידי הגדלת הקשב ותוך סינון גירויים מסחי דעת. הסינון מתבצע בעקבות שליחת אותות מרגיעים לחלקים הסנסוריים והלימביים במוח - אלו המעורבים ביצירת הרגשות . פעילות זו מאפשרת זיכרון לטווח קצר ומהירות תגובה מנטאלית.
התקשורת בין סיבי העצב ובין חלקיו השונים של המוח מתבצעת על-ידי חומרים הקרויים ניורוטרנסמיטורים – מוליכים עיצביים. הנוירוטרנסמיטורים מופרשים מקצה עצב אחד ומשפיעם על הפעילות בעצבים השכנים. בין הנוירוטרנסמיטורים העיקריים דופאמין נוראדרנלין, סרטונין ו- GABA.

במצבים של ADD/ADHD נמצאה פעילות נמוכה ב BG אשר גורמת למחסור בדופאמין ובהתאמה פוחתת זרימת הדם והפעילות ב-PFC. ב- PFC של אלו שאובחנו כ-ADD/ADHD נמצאו מיעוט קולטנים לנוראדרנלין ולכן דרושה רמה גבוהה ממנו כדי לאפשר פעילות יעילה. הגברת רמות הנוראדרנלין מתרחשת בין היתר על-ידי פעלתנות, מרדנות וכעס. באופן פאראדוקסאלי ככל שהסובלים מ- ADD משתדלים יותר להתרכז,  המצב מחמיר וזרימת הדם ל- PFC פוחתת, כלומר פעילותה יורדת דווקא כאשר דרושה פעילות מחשבתית. במצב זה המשפט "אם הייתה משתדל הייתה יכול יותר" הופך לחוויה מלחיצה יותר ומתסכלת.
במקביל לאתרי פעילות אלו במוח קושר דר´ אמן את סוגי ה- ADD האחרים עם אתרים נוספים במוח.
 


כיצד מיישמים את טיפולי IPEC במצבי ADD על כל סוגיו:
כאשר באים לנקוט בגישה הטיפולית חשוב לזכור מספר נקודות:
1.בניגוד למחשבה הרווחת מהעבר, ADD נמשך לכל החיים ואינו חולף בתום גיל ההתבגרות.
2. ביטוי ההפרעה הוא דינאמי ומשתנה בהתאם לגיל, לדרישות ולאינטראקציה עם הסביבה.
3. מוקד ה- ADD הוא אורגאני –ביולוגי, אך במרוצת השנים נגזרות מכך ומתווספות בעיות התנהגותיות, נפשיות וחברתיות. כמו כן, קשיים נפשיים, משפחתיים וחברתיים עלולים להקצין התנהגות המאפיינת ADD.
בתהליך הטיפולי נלקחים בחשבון כל מרכיבי ומעגלי החיים של האדם – ביולוגי, נפשי-רגשי וחברתי.
כפי שהוזכר, IPEC הינה גישה טיפולית כוללנית ורב מערכתית אשר נעה בין המרכיבים השונים. הטיפול מתבצע על-פי הצורך והמידה המתאפשרים באותו הזמן, תוך משוב באמצעות מבחן שרירים. ההבחנה בין המרכיבים השונים במאמר היא לצורך התמקדות, הבהרה והמחשה.

ההיבט הביולוגי:
מההיבט הטיפוסי של טיפולי IPEC ניתן להגדיר תגובות התנהגותיות גם על-ידי "אלרגיות של המוח". כמובן שהגדרה זו היא פשטנית, אך המוח מתפקד כמערך ביוכימי מורכב, המושפע בין היתר מחומרים אותם אנו צורכים מבחוץ, לרוב מהמזון והשתייה. החומרים הנפוצים מביניהם אשר דורשים נטרול רגישויות, לפעמים אף מספר פעמים, הם סוכרים למיניהם, צבעי מאכל, קפאין ומתכות כבדות כמו אלומיניום קדמיום ועופרת. לכל אחד מהחומרים הללו אופן השפעה שונה על תפקודי המוח. השפעה נוספת על המוח, היא זו של המאזן הביוכימי הנוצר מחומרים הפעילים בתוך הגוף ומשפיעים על תפקודי המוח. הנפוצים מביניהם הם נוירוטרנסמיטורים כגון דופאמין, נוראדרנלין וסרטונין, הנוצרים בתהליך כימי פשוט מחומצות אמינו – טירוזין וטריפטופן. לכן חשוב להתייחס לכל שלבי היווצרות חומרים אלה, לאנזימים ולתהליכים בהם הם מעורבים כולל האתרים במוח ובגוף בהם חלה הפעילות הביוכימית. האתרים הנפוצים במוח לטיפול הם גנגיליון בזאלי, היפותלמוס, חלקים שונים בקליפת המוח ועוד.

כמובן שבריאותו הכללית של המטופל הכרחית להצלחת התפקוד התקין ולכן האבחון אינו מתמקד רק במרכיבים המוזכרים. במצבי ADD יש לוודא בעיות הורמונאליות כמו יתר פעילות בבלוטת התריס, או שימוש בתרופות, למשל, סטרואידים היכולים לגרום לאי שקט ופעלתנות יתר. כמו כן יש לוודא אם היו חבטות בראש או מחסור בחמצן בשלב כלשהו – לרוב בלידה.

במקביל לטיפול הממוקד באמצעות מגע ואנרגיה בגורמים המוזכרים, נתן להיעזר בתזונה נכונה ובתוספי מזון. מהתרשמותי, קשה מאוד להכתיב תזונה בריאותית מפורטת לילד, והחיכוך סביב נושא זה עלול להיות יותר מזיק מהמזון עצמו. יחד עם זאת, לא תזיק מודעות לתזונה בריאה יותר, שלרוב כוללת ריבוי חלבונים, הפחתת סוכרים ומתן פחמימות מורכבות המתפרקות לאט ושומרות על רמה יציבה של סוכר בדם. למשל, עדיפים פירות על ממתקים, ולחם מלא עם אבוקדו על פני חטיפים. לעיתים רחוקות ועל-פי התאמה אישית יש צורך להוציא מהתפריט מזון ספציפי הנמצא כמזיק. לעיתים מומלץ להתאים תוספי מזון מגוונים על מנת לספק למוח תזונה מאוזנת, כמו טירוזין, או לעודד זרימת דם טובה למוח, כדוגמת ג´ינקו בילובה. חשוב לזכור שקיימות המלצות כלליות רבות למתן תוספי מזון, אך רק התבוננות בניואנסים השונים והתאמה אישית ומדויקת יכולה לחסוך שימוש מיותר בתוספים.
כפי שידוע, כ- 40% מהסובלים מ- ADD סובלים גם מלקויות למידה שונות, למשל דיסלקציה. כיוון שזהו תחום בפני עצמו ולא אתמקד בו הפעם, אציין שהטיפול המוצע בשיטת "מוח-אחד" נמצא אפקטיבי בעיקר כאשר מתורגל כהלכה. למטופלי אני נוהגת להסביר שכשם שעושים כושר ותרגילים לחיזוק הרגליים כדי לשחק טוב יותר כדורגל, כך גם ניתן לעשות אימונים למוח. תרגילים אלו נועדו לשפר קואורדינציה לרוב עין יד ולהפעיל בתאום את שתי אונות המוח. ככלל, כל פעילות אירובית משפרת את זרימת הדם למוח החיונית לתפקודו. בנוסף לכך איזון וחיזוק שרירים בשיטת הקינסיולוגיה היישומית משפר מוטוריקה עדינה ומחזק את חגורת הכתפיים. כל אלו מסייעים לחזק ולתמוך בקשיים המאפיינים הפרעות קשב וריכוז עם או בלי ליקויי למידה.

ההיבט הרגשי:
בבסיס הרעיון הטיפולי, על-פי אמונתי, לסובלים מ- ADD מגוון איכויות טובות ומרשימות, שרצוי לחזקן. לדוגמא: היכולת להגיב לפרטים רבים במקביל, היכולת להגיב במהירות ולקחת סיכונים, כל אלו יכולים להקשות במסגרות מסוימות אך להפוך ליתרון בתור אנשי עסקים, שחקני כדורגל ומגיש סיוע /הצלה וכדומה.
במקביל יש להקל על אותן תוצאות התנהגותיות שליליות הנובעות מהדרישה להתאמה חברתית ותפקודית במסגרות החיים המקובלות. כמו כן, יש למנוע הגברה של סימפטומים עקב חוויה שלילית ופגיעה בדימוי העצמי.
ברוב המקרים, זיהוי הבעיה מתעורר עם תחילת הלימודים בבית הספר. בשלב זה רמת המוטיבציה עדיין גבוהה והפער בינה לבין ההישגים מתחיל לתסכל בייחוד עקב כישלונות חוזרים. החוויה של "אני תמיד מצליח פחות מאחרים" גוררת פגיעה בתחושת הערך העצמי. פגיעה זו גוברת כאשר התנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית מעוררת חיכוכים ומריבות, שהופכים את הילד וגם הבוגר למותקף או אשם. בטיפולי IPEC אנו מעוררים את ההבנה לאותם מצבים ביחד עם שחרור מילולי, גופני ואנרגטי של אותן חוויות. השחרור יתבצע תוך ירידה כרונולוגית בגיל, שבו התעוררו הקשיים והחסימות, עד למקור התהוות הקושי.
שחרור החסימה, הנובעת מהחוויה השלילית, הוא רק פן אחד בטיפול, שהמשכו בניית הביטחון העצמי ומציאת דרך להכרה ומיצוי היכולות האישיות. בשלב זה מעורבים תרגילים מתחום הקינסיולוגיה, עבודה עם משפטים חיוביים והתחזקות מולם. בנוסף להם נדרשת הכוונה התנהגותית המאפשרת הקטנת חיכוכים ויצירת פעילויות המגבירות את תחושת ההצלחה והסיפוק העצמי.
במצבים מסוימים, ביטויים התנהגותיים הנראים כמו הפרעת קשב וריכוז או החמרה של הפרעה קיימת, נובעים למעשה ממצבי דחק. חוויה טראומטית מהעבר, העדר תמיכה מההורים או מתחים קשים במשפחה או בסביבה, משפיעים על חוסר הביטחון וחוסר האונים, ומעצימים את חווית הכישלון החוזר. גם כאן הטיפול דומה.

ההיבט החברתי:
לכל אדם מספר מעגלים חברתיים בתקופות חייו השונות, אך אלו המשמעותיים אשר ניתנים להשפעה הם המשפחה ובית הספר. הגברת המודעות לנושא ה- ADD מחייבת את מסגרות החינוך לסייע בעזרה לימודית ומתן כלים חינוכיים תוך גילוי הבנה לקשיים שבעבר זכו לסטיגמות של "עצלנות", "חוסר חינוך" ועוד.
גם למסגרת המשפחתית קיימת תמיכה רבה מגופים שונים ובכל מצב מומלצת "הדרכת הורים".
חלק מהרגשות הקשים אותם חוויתי במפגשים היו כעס ורגשות אשמה, שהובילו להאשמות ולתסכול. לכן חיוני ביותר להבין את הקשיים ולשחרר את האשמה והמועקה שבעקבותיה. (קל להגיד...). במשפחות רבות ננקטת גישה, העלולה להיות נוקשה וביקורתית, בעוד שבמשפחות אחרות, או באותה המשפחה, תינקט גם גישה ותרנית. בשני המצבים הילד עלול לחוש שהוא אינו מוערך מספיק.
בעבודתי אני נוטה לעיתים להמליץ על "טבלת משוב" וכך זה מתבצע:
מרכיבים עם ההורים והילד רשימה של מטלות המוסברות בהוראות ברורות וקצרות. בסופו של כל יום, בדיון חד פעמי מעניקים לכל מטלה ניקוד מתגמל. דבר זה נועד למנוע את החיכוך המתמיד של ההורים עם הילד ולשקף לו את מעשיו ביחס לציפיות. כמו כן נדרשים הן ההורה והן הילד למצוא תמיד דבר אחד טוב שאפיין את הילד באותו היום. עד כמה שזה קשה ולפעמים גם מקומם, תמיכה ועידוד היא הצידה לדרך שילדים אלו זקוקים לה ביותר.

 


תאור טיפול:
דני, שם בדוי, בן 11, הגיע למרפאה לאחר תחושה של כישלונות חוזרים וניסיונות שימוש במינונים גבוהים של ריטלין ללא תוצאות. בטיפול החלנו באיזון ביוכימי ובנטרול רגישויות למזונות שונים אותם מאוד אהב וצרך באופן מוגבר כמו קולה ומיצים ממותקים. במקביל הומלץ לו על נטילת ג´ינקו-בילובה לשעות הלימודים, וניתנו לו תרגילים שונים, כגון הצלבות וחיזוק תנועת עיניים. כל אותו זמן נראה שכל החיזוקים נשארים תלויים על חוט השערה ואינם מתייצבים. בחלוף הזמן "אפשר" החלק הלא-מודע להעלות את הטראומה המודחקת מאז גיל 3. מסתבר שדני חווה פרידה קשה ומפחידה מאימו בעת ששהתה בבית החולים עקב מחלה קשה. עצם הפרידה שנעשתה בפתאומיות, תחת אי ודאות ומתח רב עוררו אצלו את הפחד וחוסר האונים. בחוויה של דני הוא נשאר חסר תמיכה וחסר משאבים להתמודדות עם המצב, עד כדי תחושת כשלון ותיסכול.
רק לאחר שהתחלנו בתהליך של בניית חוויה חיובית באמצעות משפטים, דימיון מודרך ועבודה אנרגטית, תוך שחרור פיזי-רגשי ואנרגטי של הטראומה, ניכרה התקדמות משמעותית. דני גילה מוכנות רבה לתרגול והתמודדות, ביטחונו העצמי עלה וגם הדיווחים מהשטח נשמעו מעודדים.

ריטלין –כן או לא
ריטלין היא התרופה המזוהה ביותר עם ADD . תפקידה להגביר את זמינות הדופאמין בין קצות העצבים באתרים הפונקציונאלים במוח. לדופאמין פעולה ממריצה, אשר מאפשרת תפקוד יעיל של המוח אצל קרוב ל- 75% מבין הסובלים מ-ADD. זמינותו של הדופאמין מונעת את חוסר השקט הנובע מתת התפקוד של החלקים הפונקציונלים במוח.
הורים רבים מתלבטים בשאלת מתן הריטלין ואצל חלקם קיימים חשש והתנגדות לשימוש קבוע בתרופה. הסיבות להתנגדות הן רבות, למשל: התרופה עלולה לגרום להתמכרות, לתרופה תופעות לוואי, התרופה אינה פתרון קבע והיא לרוב נועדה להקל על המורים, שרוצים שקט. אין זה המקום לדון בפרופיל הבטיחות של התרופה, אך חשוב לדעת, כי לריטלין מיעוט תופעות לוואי, שהעיקרית מביניהם היא איבוד תאבון. אין התמכרות לריטלין אם משתמשים בו בתבונה ולרוב אפשר להפסיק את השימוש בו מחוץ לשעות הלימודים ולכל תקופת החופשים.
באבחון לפי שיטת IPEC מסתבר שהצרכים משתנים בין מטופל למשנהו ותוך כדי התהליך הטיפולי עם אותו המטופל. אצל ילדים ומתבגרים מסוימים ריטלין אינו יעיל ואינו מומלץ מסיבות רבות ושונות. לעומתם קיימים מטופלים שריטלין נמצא מסייע ונחוץ להם על-מנת לאפשר להם תקופת התארגנות ומניעת נזקים חברתיים ונפשיים מצטברים. במצבים אלו השימוש בריטלין נקודתי לשעות בהן נדרש ריכוז מירבי. חלק מהמטופלים, שנזקקו לריטלין בתחילת הטיפול, יכלו להפסיק את השימוש בו לאחר תהליך איזון ביוכימי ותמיכה של תוספי מזון. בכל המצבים נדרשת תמיכה רגשית והתנהגותית, כך ששום תרופה או תוסף מזון אינם יכולים להוות פתרון בלעדי.

המלצות לסיכום:
1. כאשר מתעורר חשש ל-ADD מומלץ לערוך סידרה של בדיקות מקובלות. המטרה לוודא שמקור הקושי לא נובע מבעיות ראיה, שמיעה מוטוריקה ומתחים סביבתיים.
2. למרות הפחד מהסטיגמה עדיפה אבחנה טובה של רופא מומחה כדי לגייס לעזרה את המסגרות הקיימות כולל בית-הספר ושרותי רווחה אחרים.
3. כל טיפול ומתן עזרה עדיפים על העדר טיפול.
4. ריטלין כמו גם תוספי מזון יכולים להועיל לתקופה ושעות מוגדרות.
5. תוספי מזון א וריטלין אינם פתרון בלעדי ומחייבים בנוסף תמיכה תפקודית ורגשית.
6. בטיפול IPEC משולבים עם מוח אחד, נתן למנוע החמרה מיותרת, לסייע במימוש הפוטנציאל האישי ולשפור את איכות חייהם של הסובלים מ-ADD. ייחודו של הטיפול הוא בהתאמה אישית אינטראקטיבית, המגיבה לכל המרכיבים המשתנים כל הזמן ויכולה לפעול בשילוב עם טיפולים נוספים.


כותבת המאמר – איילה יסעור- סיימה באוניברסיטת בן גוריון תואר B.Sc במדעי החיים ופרוייקט מחקר בבית החולים הפסיכיאטרי. את לימודי הרפואה המשלימה החלה במזרח הרחוק ובקנדה לפני 15 שנים. מאז הוסיפה להשתלם בשיטות טיפול משלימות, שביניהן קינסיולוגיה שימושית, מוח-אחד הילינג ו-IPEC שלב בכירים.

Please reload

פוסטים אחרונים

September 11, 2016

September 11, 2016

September 11, 2016

September 11, 2016

Please reload

ארכיון
Please reload

עקבו אחרינו ב...
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square