שיטת אייפק יעילה ביותר באבחון, טיפול ומניעה בבעיות הבאות:
אלרגיות שונות  |  בעיות עיכול  |  כאבי מחזור PMS  |  בעיות עור  |  כאבי בטן  |  בעיות פוריות  |  פטריות (כולל קנדידה)  |  דלקות מעיים  | התמכרויות שונות | צליאק |  קשיים וכשלים חיסוניים | עצירות / שלשולים  |  כאבי ראש ומיגרנות  |  מחלות אוטו-אימוניות  | דלקות מפרקים |  בעיות נשימה  |  יתר כולסטרול  | אסתמה  |  קשיי גדילה והתפתחות  |  קדחת השחת  |  חיידקים, נגיפים וטפילים  |  שפעות, הצטננויות ודלקות חוזרות  |  סינוסיטיס  |  נזלת ועיטושים  | בעיות גניקולוגיות  |  קשיים נפשיים, רגשיים והתנהגותיים שונים ועוד...

כל הזכויות לתכנים שמורות לסיגל ועדי שאנן  2015©          עיצוב: אורנה איילון - סטודיו 84 זברות

המלצות מבוגרי הכשרת מטפלי אייפק

שלום רב,


אני רוצה לספר לך שאני משתמשת בספר האבחון החדש ואני מברכת אותך בכל טיפול מחדש.
זהו אכן שדרוג נפלא!
רואים שעשית עבודת נמלים. כל הכבוד לך ולכל אלה שסייעו לך.
שתהיה שנה אזרחית נפלאה.
שוב תודה,
דליה נחמיה

____________________________

שלום,


רציתי לומר כמה מילים לגבי ספר האבחון החדש:
נראה שהושקעה בו עבודה רבה,
הוא מאוד מפורט, מקצועי, ובהחלט שידרג את עבודתי.
רציתי לומר תודה רבה!
המשך שבוע טוב,
אורנה אלימלך

____________________________


מתלמידות בני ברק

בס"ד

איך להתחיל ומה לרשום,
פתאום השנה נגמרה, חלפה כמו חלום.
למדנו ממך הרבה דברים חדשים,
בתוספת העשרה של מורים מגוונים.
אי אפשר לשכוח את השיעורים המעניינים,
את החידושים המרתקים
ואת האבחונים הראשונים.
מסלולים, מרידיאנים,
עולים ויורדים.
צוללות ונקודות,
מטריצה ונוכחות.
למדנו ש"הכל יכול להיות"
ו"כל דבר תחת השמש, כולל השמש עצמה".
TLC כדי ליצור משמעת (או להדגמה)
והעיקר - לא להפסיק לשאול
ולקבל תשובה בביטחון.
אז מקרב לב נאמר תודה,
על הזמן שהשקעת בנו וגם על המחשבה,
על למידה כל כך מהנה ומעשירה.
ויהי רצון שיפתח לך האל שערי ברכה
וישלח לך מלוא הטנא הצלחה.
ונזכיר גם את תרומהניטי, הבייבי שלך,
הפרויקט העצום למען האנושות כולה.
יישר כוח על היזמה,
מאחלות לך שגשוג ופריחה
קבוצת תלמידות אייפק
בני-ברק
2009
 


יפה ומרגש

שלום לכולם,
שמי מרי ואני תלמידה של עדי שאנן.
התלבטתי אם לכתוב לאתר אייפק למרות שאני תלמידה טרייה, בוגרת סדנת מתחילים.
הרגשתי שאני כן רוצה לעשות את זה עכשיו. אתם יודעים, אין כמו עוצמת ההתרשמות הראשונית.
אז ככה, יש לי שני דברים לשתף אתכם:
קודם כל הקליניקה.
באתי עם חששות, לגמרי חסרת ביטחון וחשבתי רק על עצמי: מה אעשה?
להגיד שהסתדרתי? לא כל כך, אבל זה הפך ללא רלוונטי, מול הנס שהתגלה לי.
עדי מטפל מדהים. ראיתי את זה גם בכיתה, רק שבקליניקה זה מתגלה בצורה הרבה יותר חזקה.
בין המטופלים היו כמה ילדים בגילאים שונים, מתינוק זוחל על הרצפה ועד לילד "גדול", שמגיע בלי הורה ושמוטלת אליו האחריות לזכור את עבודת הבית שעליו לבצע.
עמדתי והסתכלתי והתפעלתי. איזה גישה מקסימה יש לעדי מול הילדים, איך הוא יוצר את הקשר איתם, בלי פוצי-מוצי, בלי להתחנף, פשוט מדבר איתם ומגיע אליהם.
הוא ביקש מהתינוק "הזוחל" לקחת אבן. חשבתי שבחיים הוא לא יעשה את זה. עדי לא ויתר, חזר בקור רוח על הבקשה, והתינוק לקח אפילו שתי אבנים. עם הילדים היותר גדולים הוא מדבר בגובה העיניים, הם מקשיבים לו בריכוז שלא יאמן ועונים לו.
הניתוק של עדי מהקשר עם הילד לשיחה סמויה עם האם לגבי הקשיים הרגשיים שלו והחזרה אל הילד התרחשו בזרימה טבעית ונפלאה.
תוך כדי בדיקת אחד הילדים הרגיש עדי את העייפות של האם, אישה בהריון מתקדם, ואז עצר ועשה לה קצת עיסוי בכתפיים. לעדי יש רגישות מולדת, שלא ניתן ללמוד בשום בית ספר.
במקום לרשום על פתק אילו מרידיאנים יש לנקות, נשארתי בוהה בדברים המקסימים שהתרחשו לנגד עיניי. לא יכולתי לעשות שום דבר אחר.
סליחה, מורי, על שלא רשמתי ההנחיות לטיפול, לא הייתי נוכחת, אבל כן הייתי שם, מוצפת.
בעתיד אלמד לעשות כמה דברים ביחד.

הדבר השני שאדבר עליו זה החיבוק.
עלי להודות – אני לא אשת חיבוקים. חוץ מבן זוג וחיות מחמד, לא נוגעים בי. אני יודעת שזה לא בסדר, אבל אני לא מחבקת אפילו את הילדים שלי. גם אמא שלי לא חיבקה אותי.
בקורסים אחרים בתחום ההוליסטי, המורים חיבקו פחות או יותר, במיוחד אם היינו קבוצה קטנה. לי הייתה איזו טקטיקה להתפלח מהצד ולברוח לפני שמישהו יספיק לשים עלי יד.
עם עדי לא הייתה לי בעיה. הוא אמר בתחילת הקורס שצריך לשמור מרחק, או משהו כזה, וחיבק רק את האסיסטנטיות. מצדי זה היה מצוין. לא סיבך לי את החיים.

בתום חודשיים של לימודי אייפק, אחרי שעדי השקיע בנו מעצמו, קיבלתי רושם שהוא התרכך. כשהגעתי לראשונה לקליניקה, והייתי צריכה כבר ללכת, הגיע החיבוק הראשון.
האמת – לא היה לי לאן לברוח, אז בהחלטה של רגע אמרתי לעצמי שאשתף פעולה (דבר שהיה פחות גרוע מלהודות בתסביכים שלי) ומתברר שחיבוק מעדי זה דבר אחר, שלא הכרתי. יש לו את האנרגיות של הכוונה, מאוד חזקות. (על זה חשבתי אחר כך, כי זה בלבל אותי וחיפשתי הסבר על מה קרה). בקיצור, זה היה נעים, הלכה לי ההגנה, ולא הייתי צריכה "לשתף פעולה" כדי לענות לו. מה שמצחיק זה שאחרי שהרגשתי את ההתעלות שבחיבוק, ניסיתי אותו עם בנות מהכיתה, כדבר הזמין הראשון, וזה עבד יופי. אני עוד לא יודעת אם אני יכולה ליישם את זה עם אנשים שאני מכירה מזמן, שמכירים אותי כלא מתחבקת בשום אופן, אבל נראה, לאט, לאט. תודה עדי על השיעור.

כל מה שקורה לנו בחיים זה בסופו של דבר שיעור.
בגילי המבוגר יש לי מספיק מודעות לזהות את הלופים הקבועים בהם אני נופלת שוב ושוב, אבל כאן טמון האתגר, לעבור ולא ליפול.

תודה, מורי, על כל השיעורים שלמדתי ממך, וחיבוק גדול לך.

מרי סגל

חולון

 

 

 


מכתב ממילי

מטופלת שהחלימה והפכה למטפלת!

שלום רב,

שמי מילי ואני מטופלת IPEC חופשיה ושמחה מאז ספטמבר 2009.

ב- 1994 אובחנתי כחולה במחלה כרונית - Ulcerative Colitis (קוליטיס - דלקת המעי הגס). במשך השנים ניסיתי טיפולים שונים, קונבנציונליים ואלטרנטיביים, אך לא מצאתי שום הקלה או הטבה.

ביוני 2009 הייתי בשפל המדרגה. אמא לשלושה ילדים קטנים, שלא יכולה לזוז ולתפקד. שלשלתי 15 פעם ביום והחיים שלי היו מלאי כאב בכל שעות היום.

ביאושי כי רב, בהמלצת חברה טובה, הגעתי לאבחון אצל עדי שאנן בפרדס חנה. עדי אבחן אותי במדויק, ידע להגיד מהם סיכויי ההחלמה ולהפנות אותי להמשך טיפול לאשתו סיגל, שהיתה, לפי דעתו, המטפלת המתאימה לי ביותר.

התחלתי טיפולים אצל סיגל שאנן ואחרי 2 טיפולים בלבד הפסקתי לשלשל!

אחרי חודשיים לא כאבה לי הבטן בכלל!

המשכתי בטיפולים, ש"ניקו" עוד ועוד גורמים, פיזיים ורגשיים, שגרמו לסבל הרב אותו חוויתי משך שנים רבות ומצאתי את עצמי חיה ומתפקדת בלי לחץ ובלי חשש מהכאב ומהריצה הבאה לשירותים.

השינוי בחיי הוא כה גדול וניכר, שהחלטתי ללמוד את השיטה. אני לומדת אצל עדי וסיגל בקורס המדהים בפרדס חנה ואני מקווה להיות מטפלת נהדרת ולהיות מסוגלת לתת לאחרים את שקיבלתי אני.

אני חייבת את איכות חיי וחיי משפחתי לעדי, על אבחון מדויק ולסיגל על טיפול, ליווי, מסירות, כישרון והעצמה בדרך לריפוי.

תודה רבה לכם!

מילי לוי צדוק
קרית אונו

תלמידה חרדית מבני-ברק

בס"ד
כג' סיון תשס"ט 15.6.09

תמה ונשלמה שנת הלימודים.
היה לי מאוד קשה ולא פעם חשבתי לעצמי למה אני צריכה את כל זה. זה הזמן שיכולתי לבלות וליהנות אחרי תקופה קשה של שנים של עבודה. אבל ככל שעבר הזמן, הבנתי שכל זה לטובה.
למדתי ללמוד ולאהוב את הלימודים. עזבתי את כל עיסוקיי משך השנה. כמעט שלא יצאתי לשום מקום אחר, רק חשבתי והתפללתי בלבי שאצליח במשימה שלקחתי על עצמי, להיות מטפלת אייפק טובה ככל שאוכל ואני מקווה שהצלחתי בע"ה.
היה לי מאוד נעים ללמוד ממך. אתה מורה מצוין. חשוב לך שנלמד טוב ונכון וגם המורים הנוספים שבחרת ללמד אותנו היו ברמה טובה מאוד.
    
אני מאחלת לך הרבה שנים של עבודה פוריה, בריאות טובה ונחת מהמשפחה שלך.

מאחלת באהבה רבה,
אסתר גדל
בני ברק

____________________________

 

 

מטפלת אייפק מאשדוד

למדתי אצלך אייפק ומאז חיי השתנו וממשיכים להשתנות - לטובה!

אייפק הפך להיות העבודה שלי, התחביב שלי, הכלי איתו אני עוזרת לבני משפחתי ודרך הצמיחה האישית שלי במשעול החיים.

כבר בהיותי תלמידה תוך כדי תרגול שדרבנת אותנו לעשות, טיפלתי במקרים שהיו נראים כגדולים מידי למידותי. אך בעזרת יעוצך הצמוד ראיתי תוצאות מדהימות בסיעתא דשמיא.
הבאת לקורס: למידה מסודרת, רמת לימודים גבוהה, אוירה נעימה ומורים נוספים מהשורה הראשונה של מטפלי אייפק בארץ.

גם האסיסטנציה (הסטאז') אצלך בקליניקה היתה בונוס עשיר ומעשיר!

בכל יום אני מודה לה' על שזכיתי להכיר את האייפק ולעסוק בו. ולך אני מודה על שהיית השליח הנאמן להעביר אלי את המתנה הזו- ששמה אייפק!

תודה רבה
מלכי אוברלנדר
054-8421274

 

____________________________

 


אפילו התינוק שלי מיישם...

רחלי מכרמיאל

לכבוד המורה שלי, עדי שאנן, שלום וברכה!
אני רוצה לספר מעט מהחוויות שיש לי מאז שהתחלתי ללמוד "אייפק". 
לפני מספר שנים התחתנתי וניסיתי לעבוד בעבודות, שבהן למדתי והתמחיתי בתור מורה וגננת, כשראיתי שזה לא מקומי, ניסיתי עוד כל מיני סוגים שונים של עבודה, כמספר השנים כך מספר סוגי העבודה שהחלפתי. הרגשתי שלא מיציתי את עצמי בשום מקום וכלום לא מתאים לי. חיפשתי רעיון חדש ללמוד, משהו שבעזרת ד' יפרנס את משפחתי. יום אחד, כשהייתי באזור המרכז צצה לי מול העיניים מודעה קטנה על לימודי "אייפק".  
הכרתי את שם והמקצוע, וחשבתי לתומי שאולי זה בשבילי, אבל היה לי ברור שזה לא יהיה מעשי מכל מיני בחינות שמסביב: כלכלית נסיעות וכו'.
להפתעתי, מאז שהתחלתי לחשוב על העניין, זה נעשה יותר ויותר אקטואלי ופתאום נרשמתי והתחלתי להגיע ללימודים. הבלתי יאמן קרה! במהלך הלימודים נהניתי מכל שיעור יותר ויותר והרגשתי החמצה גדולה על כל שיעור שהפסדתי!
החומר היה ברור, מעניין וקל לביצוע!

היום, כשגמרתי את הקורס והתחלתי לעבוד, יש לי, ברוך ד', סיפוק גדול וחוויה מיוחדת, שאני שליחה משמיים לעזור לאנשים!
במיוחד כשאני מיישמת זאת גם על משפחתי!

תודה רבה!
ושמן השמיים ימשיכו לסייע לנו.

רחלי פרידמן,
כרמיאל.
052-7640239


נ.ב.
התינוק שלי, בן שנה ורבע, התחיל להתאמן על מבדק שריר...
לראות ולצחוק.

 

____________________________


עדות משפחת מטופלים

מטפל אייפק ישראל זהבי

בני הבכור (בן  9) - סבל מאסתמה בנשימה ובעור, כולל היפראקטיביות במשך שנים. מהיום שנולד. בכל אביב וסתיו היה מתגרד פורח ולבסוף גם מדמם. דלקות ריאה היו ענין שבשגרה וכך גם חוסר יכולת לרוץ מרחק ללא חנק. הרפואה הקונבנציונלית נתנה לו סטרואידים לבליעה, משחות קורטיזון, אשפוזים בבי"ח ובשורה תחתונה נאמר ש"אין מה לעשות וזה אולי יעבור בגיל ההתבגרות". הטיפול באמצעותIPEC  נמשך כ- 25 טיפולים. התחלנו בטיפול ברגישות לקרדית אבק הבית והגענו עד טיפול בשאלות מהותיות של הזכות להיות בריא ולחיות. הטיפול התייחס אל התת מודע, אל הרגש ואל  הגוף.

התוצאה: 95% מקשיי הנשימה נעלמו ואסתמת העור נעלמה לחלוטין!
רק להדגיש - הרפואה הקונבנציונלית אמרה שאין מה לעשות...

חמותי (בת  58) - סבלה מפריצת דיסק צווארית. הפגיעה הייתה כל כך קשה, עד שבבית החולים הרימו ידיים ושלחו אותה הביתה תוך פחות מיממה, עם כדורי מורפיום. האבחנה הראשונה של הרופאים והפיזיותרפיסטים היתה שפריצת דיסק צווארי קשה במיוחד, ושרק אחרי 12 חודשים היא אולי תוכל לחזור לתפקד. המטופלת בחרה לטפל בעיקר באמצעות פיזיותרפיה, אך טופלה שנים או שלושה טיפולים ב-IPEC   (הבחירה להפסיק בטיפול היתה מתוך קושי שלה לקבל את הנאמר ולהתמודד מול המציאות של חייה כפי שהשתקפה בטיפול). במהלך הטיפולים הללו הוצפו בעיות, שהודחקו משך שנים ובוצעו טיפולי רייקי. בתוך ארבעה שבועות פסקו הכאבים הקשים וכדורי המורפיום נזרקו לפח. היא חזרה לפעילות מלאה בתוך שלושה חודשים. אומם טופלה בעיקר על ידי פיזיותרפיסטים, אבל הם הגדירו את הריפוי שלה כנס/קסם/משהו לא יאמן. יודגש כי חמותי אינה אדם ספורטיבי ואינה במצב גופני טוב, שיכול להסביר את הריפוי המהיר. דווקא עודף המשקל שלה ובעיות בריאותיות אחרות יצרו צפי לריפוי איטי מאוד.

בני השני (בן 7) – סבל מחוסר שקט היפר אקטיביות, חוסר איזון, תסכול ובעיקר בעיות עצירות ובריחת צואה במשך ארבע וחצי שנים. הוא נמצא במהלך טיפול IPEC כעת, אך כבר רואים שינוי. אחרי מספר טיפולים הוא הפסיק עם העצירויות והתחיל לשבת בשירותים בכל יום (בריחות הצואה לא הפסיקו אך פחתו מאוד). הוא הרבה יותר רגוע ומוכן לקבל חיבוק ומילה טובה. מה שלא הצליחו לעשות רופאים, תרופות ופסיכולוגים במשך השנים הללו ה- IPEC הצליח לעשות בארבעה טיפולים ועוד היד נטויה.

בני הצעיר (בן שנה) – התלווה אלי לטיפול IPEC  של בני הבכור. במקרה היה מקורר והמטפל ביקש רשות לטפל בהתקררות. במהלך הטיפול מצא המטפל שהילד סובל מבעיה במעיים. אמרתי לו שאכן לבני יש יציאות מרובות במשך כל היום מסביב לשעון ומצב כזה בגיל 8 חודשים נראה לי לא סביר. הילד טופל, ועוד באותו לילה פסקו היציאות התכופות והפכו סדירות. גם ההתקררות עברה בתוך שעות ותכיפות ההידבקויות פחתה כמעט לאפס (הילד היה במעון, וכל שאר הילדים היו חולים כל הזמן!)

ניתן להאמין וניתן גם לא. היו פעמים שישבתי בטיפול והרגשתי שנקלעתי למקום הזוי. השאלה מה אני עושה כאן והאם באמת נעשה כאן משהו עלתה לא פעם אחת. אך מאחר וניסינו כל כך הרבה טיפולים שונים ומשונים (עם בני הבכור), ותחושת הבטן שלנו הייתה חזקה מאוד ודרשה להמשיך, התעלמנו מה"היגיון" והמשכנו.
 
אם מכתב זה יצליח לשכנע אדם אחד לפחות לעבור טיפול IPEC ולהחלים או לפחות לשפר את איכות חייו אז המאמץ היה כדאי. טיפ אישי: חלק חשוב בטיפול הוא לא להפריע למטפל. להפריע במובן של חוסר אמונה, ציניות וחוסר סבלנות. גם כשאתה רק המלווה.

בברכת בריאות לכולנו,
א'